פרק 54 | ענבל בר-שלום פלג

September 21st, 2021

פרק 54 | ענבל בר-שלום פלג

אישה ילדה.

אחד מכלי הריפוי הכי עוצמתיים הוא היכולת להיות בקשר עם הילדה הפנימית. המשוחררת, החכמה, זאת שהיינו פעם. היא תמיד חלק מאיתנו אך לרוב הקשר מוזנח ואף נעלם.

אותה הילדה סוחבת כאבים וזיכרונות אך אצלה נמצאים גם הכוחות והריפוי.

אצל ענבל הילדה הפנימית משתלבת באופן מופתי באישיותה הצבעונית, וזה הקסם הכי גדול שהיא מביאה בנוכחותה.

היכולת שלה לראות את הטוב שבעולם; להאמין באדם; ליצור בלי לחשוב; ללכת עד הסוף; לתת ללב להוביל; להתעקש על מה שחשוב; לשאול שאלות; להטיל ספק; לאהוב אנשים וחתולים ובעיקר, בעיקר להיות היא. בלי מסכות, בלי פוזות ובלי קיצורי דרך. היא לא מוותרת לעצמה כמעט על כלום.

את ענבל הכרתי בטבילת האש הראשונה שלי בקהילת החינוך הביתי. ומאז, כבר עשר שנים שדרכנו נפגשות מעת לעת.  

הילדים שלי זוכים לה, הם נפגשים איתה כדי ליצור, אצלה בסטודיו. תמיד הרגשתי שהמפגש עם ענבל מפגיש אותם עם עצמם ומזכיר להם להיות מי שהם.

ענבלי, את מיוחדת כל כך! כמו זן שכמעט נכחד. היכולת שלך להיות את, החיבור שלך לחלקים פנימיים בתוכך וההתעקשות שלך להמשיך קדימה למרות הכל!

אוכל רק לבקש ממך לא להשתנות ולהמשיך לעוף! הכי גבוה ורחוק שאפשר.

כמו שרק ילדה (תמימה) בגוף של אישה (חכמה) יכולה.

אוהבת אותך מאוד!

 

כדי להכיר יותר את ענבל:

דף פייסבוק עסקי https://www.facebook.com/inbalsplace

דף פרטי https://www.facebook.com/inbal.barshalompeleg/

דף נחיתה של הספר https://lp.vp4.me/petc

פרק 52 | תות בקר

September 4th, 2021

פרק 52 | תות בקר

יש לה את הדרך שלה, את ההיגיון שלה, את תפיסת העולם שלה ואת עצמה.

בתוך עולם מובנה ומוסלל היא מצליחה לשמור על הקווים הייחודיים שלה, כמעט ללא מפריע.

היא מאמינה בלב שלם שלכל אחד יש האמת שלו, את הדרך שלו.

היא מכבדת מסלולים אחרים ושונים ומבקשת שיכבדו גם את שלה.

היא לא מאמינה בעבודה קשה ובמאמץ, היא מחפשת שיהיה קל ונח. היא כנראה יודעת שהקושי והמורכבות נמצאים במקומות לא צפויים.

על תחום הלמידה היא אומרת:

'כאשר המשחק הוא המטרה, הלמידה מגיעה בהנאה ועל הדרך'.

כך היא מצאה את עצמה יוצרת ומפתחת משחקי למידה. כך נולד גם 'סיפורי סבא'.

היא סטודנטית לחינוך, גרפיקאית, מאיירת משוררת, כותבת, ומפתחת משחקי למידה.

את כל זה היא עושה לצד הילדים, בצעדים קטנים. זה קורה תוך כדי החיים, זה משתלב. בדיוק כפי שהיא מאמינה שלמידה צריכה להתבצע - תוך כדי החיים, להשתלב. 

מוזמנות ומוזמנים לשיחה שמאפשרת הצצה למסלול המאוד מיוחד של תות. יש בו המון השראה! שאלות כמו: איך מייצרים ומזהים גבולות בתוך מציאות שבה אין גבולות חיצוניים? איך מתמודדים עם הקהילה? איך מצליחים לשמור על מה שחשוב? איפה מוותרים? מתי? ואיפה נושמים, נטענים ומקבלים השראה? כל השאלות האלו נפרמות בעדינות תוך כדי השיחה.

 

אתר לסיפורי סבא: www.sipureysaba.com

פרק 51 | אובדן הריון

August 22nd, 2021

פרק 51 | אובדן הריון

׳אף אחד לא יזכור אותו חוץ ממני׳

הייתי אמא שלו, לזמן קצר מהמתוכנן.

אף אחד לא יזכור.

אצלי צרוב הסיפור. המסע. מהרגע שגיליתי אותו ועד לרגע הפרידה.

הבדיקות, התמונות, הבעיטות, השם המוזר שנתתי לו, החלום שנרקם והיחסים שהיו לי איתו.
כי היו! והלב שלי ושלו פעמו יחד. והוא היה בתוכי, היינו אחד. הוא חדל ואיתו גם משהו ממני.

אף אחד לא יזכור אותו אבל אצלי בלב יש חור בצורה שלו.

הייתי אמא שלו.

אחת מתוך שלוש נשים חווה אובדן הריון. כל אחת בשלב אחר ובנסיבות אחרות אבל המשותף בין כולנו הוא שהיה פה עובר - ואיננו.

התהליך, הכאב, האובדן, הלב המתנפץ, ההחלטות הבלתי נסבלות, ההתמודדות עם הסביבה והיכולת שלנו לאסוף את השברים ולהמשיך.

כולנו זוכרות את הרגע שהגוף נשטף בגל חום ובהבנה מטושטשת שאין דרך חזרה.

אני מחבקת חזק את כל האימהות שאיבדו, שעמדו מול החלטות אשר מנוגדות באופן בוטה את הטבע האימהי, וחיבוק גם לאותם העוברים שהחליטו לחדול, שלקחו את הסיבה איתם, כי למדע אין תשובה להכל.

תודה מעייני! הגבורה שלך היא ביכולת לתפקד בזמן אמת ולהתפרק בין לבין. הגעת כאשר הפצע עוד פתוח ובכך אפשרת לכולנו להסתכל לאובדן בעיניים. כי אין דרך בריאה יותר להמשיך מאשר לתת לזה יד.

אוהבת אותך. כואב לי בכל הגוף שהיית צריכה לעבור את זה. אבל היי, לפחות אנחנו יחד❤️

פרק 50 | ילדים רגישים

August 17th, 2021

פרק 50 – ילדים רגישים

להיות אמא לילד רגיש זה להישטף במים קפואים לעיתים קרובות

זה להישאר ערנית ודרוכה

זה אומר לעצור! להקשיב!

זה להרגיש שהכל בסדר מול מציאות שרומזת הפוך

זה לדעת שהכל לא בסדר מול מציאות שאומרת הפוך

זה להסכים לא להפסיק לנסות, לא להפסיק ללמוד ולא להפסיק לטעות

זה להשתחרר מהשוואות

להסכים לא לדעת

זה אומר לתת ללב שלי להיות מחובר ופועם כמעט בלי הפסקה

זה גם אומר להיות לפעמים השריון שלו, השומר שלו, המלאך שלו, המסנן שלו

ולא להפסיק לנסות, לא להפסיק לטעות

זה לפרוץ בבכי כשהוא נרדם. כי פשוט ככה

זה לזכור שהכי חשוב שהוא לא ישתנה. לעשות הכל כדי שהוא לא ישתנה, שימשיך להיות פתוח לעולם

כי הוא קיבל מתנה ואני קיבלתי אותו במתנה

גודלה ועוצמתה של המתנה תתגלה אם ביחד נצליח לשמור עליה!

 

רציתי לדבר עליהם, על הילדים הרגישים, לתת להם מקום וגם להורים שלהם.

רציתי לצעוק שהם מתנה, רציתי שתדעו שאני יודעת כמה זה מורכב וקשה ומתסכל, לכולם.

 

חודשים שאני מדברת על זה בתוך הבית שלי, עם האיש הכי קרוב אלי, כי הוא תמיד מבין, תמיד מסכים לצלול איתי.

ואיך ידעתי שהוא הכי מתאים כדי להקליט איתי את הפרק הזה?

כי הוא אמר: 'הגאולה תגיע מהילדים הרגישים'

בעלי, אהובי, אתה היחיד שאיתו אני מסכימה להיזכר שגם אני רגישה וחשופה.

 

פרק 49 | מרים קדן

August 7th, 2021

פרק 49  | מרים קדן

לא אכפת לי שזה הפרק הכי ארוך בפודקאסט, (ואולי הכי ארוך שהוקלט אי פעם 😊)

כי ככה בדיוק זה היה, נפגשנו ודיברנו, לא הסתכלתי על השעון, נשאבתי לתוך החשיבה הספיראלית, החכמה והנשית של מרים.

ולכן, זה לא יהיה הוגן מצידי לקצר.

יש הרבה דרכים להשיג ידע, אבל ברור שהתודעה שלנו תסכים להיפתח להקשבה כאשר הידע מוגש בלב שלם.

כך בדיוק אני מרגישה מול מרים – המסרים שלה עוברים בלב שלם.

שלא תטעו לחשוב שמדובר בלב מושלם, כי "מושלם" עושה לה פריחה. היא לא מסכימה לחיות את האידיאל, אלא את הדרך אליו.

היא מדברת על מה שכולנו נוטים להרחיק, להדחיק ולדחות. בתפיסתה אין טוב בלי רע ואין אהבה בלי שנאה.

ואם לא נדבר על רגשות הם יזיזו לנו את הבית (כמו בספר "דרקון אין דבר כזה").

על הורות היא אומרת: 'תפקיד ההורה הוא להיות אדמה. אדמה לא נותנת מה שאתה רוצה, היא נותנת מה שאתה צריך'.

על הקשר עם הילדים היא אומרת: 'ככל שאני מחזיקה אותם יותר חזק יש להם יותר כוח לעוף'.

מרים יקרה, תודה שהגעת! ותודה על היכולת המתמשכת שלך לקום ולהמשיך ללכת. כולנו מרוויחים מזה המון.

שיתפת אותנו במסלול האימהי שלך שהתחיל מפוכח וצמח להיות עשיר ומלא באמפתיה.

קפיצת ההכרה שעשית בזמן כל כך קצר היא מרתקת. התחלת בטבלת חיבוקים ונשיקות, המשכת דרך ההבנה שכל אדם זקוק למישהו שיראה אותו בעיניים טובות, והגעת לחמלה עצמית וידיעה שאם את מכאיבה זה אומר שמשהו בך כואב.

היכולת שלך לשוחח עם השופטת הפנימית ולעסוק בתיקון עצמי מיצרים רצון להצטרף. להצטרך לדרך, להצטרף ל״שפה״.

והנה כל כך הרבה חוטים נקשרו לשיחה מרתקת שהיא השיחה שלך, עלייך.

אימהוּת, חינוך ביתי, חסידות ברסלב, פייסבוק, תקשורת מקרבת, גישת ההיקשרות, ברנה בראון וכמובן – ה"שפה".

את כל אלו את יוצרת, חיה ומחברת עם הלב.

 

כדי לקבל עוד מ"השפה":

האתר: https://www.hasafa.co.il/

קבוצת הפייסבוק: https://www.facebook.com/groups/hasafamk

הדף העיסקי: https://www.facebook.com/hasafamiriamkadan

פרק 48 | תימור נמדר. לידה והכנה ללידה

July 27th, 2021

תימור נמדר,

מדריכת הכנה ללידה ודולה,

בעלת תואר ראשון בחינוך גופני עם התמחות בשיקום ויציבה,

בוגרת וינגייט,

אמא של מיכאלה ונשואה לג'וש.

אני מנסה להמשיך לכתוב על ההישגים שלך, התחנות בחיים, על מה ואיך את עושה אבל  המח הרגשי והרגשני שלי מתעקש לחזור ליום שבו פגשתי אותך בפעם הראשונה.

אני זוכרת את אמא נכנסת איתך הביתה.

תינוקת מלאך עם שיער בהיר קופץ.

הייתי כבר בת עשר.

מספרים שהתעקשתי לישון מתחת למיטת התינוק שלך, אמרתי שאני רוצה לשמור עלייך.

ואולי רק רציתי להידבק בשקט שלך, ברוגע שלך.

וכך גדלתי לצידך.. את תינוקת ואני ילדה, את ילדה ואני מתבגרת, את מתבגרת ואני חיילת, את חיילת ואני אמא.

ועכשיו את אמא וגם אני אמא. הצטלבו דרכינו מעתה עד בכלל.

שתי אחיות, שתי אימהות. מבלי לתכנן בוחרות אחרת משאר העולם.

הולכות עם הלב ומבינות שאין מצפן אמין יותר.

אחותי היפה (מצטערת זה התואר הראשון שקיבלת והוא עדיין אקטואלי)

את השראה גדולה בשבילי!

השקט שלך, הדרך שלך, הנחישות שלך, הבחירות שלך,

וכן, גם הלידה שלך, שהיתה בדיוק כמו שרצית.

את אמא מופלאה!

ואיזה מזל שבמסע הכי משמעותי בחיינו אנחנו יחד והשנים נמחקות.

אוהבת אותך❤️

 

כאן אפשר להכיר וקבל ממך עוד: https://bh4u.co.il/ 

פרק 47 | יפעת גולדמן

July 24th, 2021

פרק 47 – יפעת גולדמן

לא הכרנו קודם אבל החיבוק החם ועוגת התפוזים שהיא נכנסה איתה נתנו מיד תחושה של קרבה בטוחה.

אנשים שמרגישים בנח מרתקים אותי. מאפשרים לי להרגיש שקטה ולשחרר הגנות.

עולם היוגה נכח בשיחה שלנו, זה העולם ממנו יפעת מגיעה, יוגה טיפולית.

יפעת הסבירה על הקשר בין יוגה לטיפול ובמקביל ראיתי דרכה את החיבור בין יציבה נכונה של הגוף לבלנס פנימי, לביטחון פנימי.

הפנים והחוץ משולבים בהוויה שלה בתאום בלתי נתפס.

ראיתי את עמוד השדרה הבטוח והזקוף שסביבו מלופפת אישיות יציבה ונינוחה.

זה כנראה לא מגיע מתוך קסם מקרי או גנטיקה במתנה. הרגשתי את ההחלטה. ההבטחה.

נדהמתי מהאופן שבו היא התייחסה לחלל, למפגש. היא התאימה אותו אליה, לצרכיה. כך יצא שהיא יושבת בישיבה מזרחית על הכורסה ועם אור כבוי, כך הצטלמנו לסלפי ואפילו יצאתי לפגוש את המשפחה שלה ׳את חייבת לבוא להגיד להם שלום׳.

את הכל היא ביקשה בפשטות. פתאום הבנתי כמה קל לבקש וכמה קל להיענות.

מחנכים אותנו להיות גמישים, להסתדר, להסתפק במה שיש, להיות מנומסים, לא לבקש, לא להציק או להעיק, להתחשב ולא לבלוט. יפעת מביאה שפה אחרת. בריאה, מרווחת. אפשר לנשום תוך כדי, זה משוחרר.

האקטיביות שלה מהפנטת. היא בתנועה. תנועה בטוחה, מעגלית ומאוד יצירתית.

אם הייתי צריכה לבחור מורת דרך או מטפלת זה מה שהייתי רוצה לפגוש.

כי את המציאות שלנו - אנחנו בוראים.

מה אגיד לך יקרה - תודה שנפגשנו! למדתי כל כך הרבה בכל כך מעט זמן.

שומרת אותך איתי.

לאתר של יפעת: www.yogatipulit.co.il 

פרק 46 | דנה שלזינגר

July 14th, 2021

פרק 46 | דנה שלזינגר

יש המון דרכים לספר סיפור כפי שיש אין סוף דרכים לגעת בחיים.

הקשבתי לדנה והצלחתי להרגיש איתה את חייה שלה.

האופן שבו היא מגישה את החוויה היה הרבה מעבר למילים. נדמה היה שהיא מרגישה בתוכה והמילים רק יוצאות החוצה.

היא לקחה אותי יד ביד להצצה מרתקת בתוך פיסות עדינות מחייה.

לעיתים היא עצרה, התלבטה כמה להתקדם כמו חוששת לדרוך על פרח או חיפושית.

ואני הלכתי אחריה - מוקסמת!

בחצי שעה הראשונה טיילנו בתוך המסע הקהילתי שלה בחינוך הביתי. מי שמכיר את נבכי החינוך הביתי יודע כמה מורכבות מכילה בתוכה המילה המבטיחה - הקהילה. ודנה מתארת תהליך! מסע! דרך! יש שם הכל. הקהילה שהיא מתארת נשמעת כמו שמיכת פוך ביום חורף. התכסתי לרגע, הרגשתי בטוחה ומוגנת, מוקפת באנשים טובים.

המסע עם דנה כלל משקפת של אופטימיות וקבלה. החיוך שלה לא ירד גם כאשר היא נגעה בחלקים לא פשוטים:

פרידה מכבדת בין שני אנשים אשר רואים לנגד עניהם את המחויבות ההורית בשלמותה וממשיכים לבחור בחינוך הביתי; ילדה מתבגרת שהחינוך הביתי כבר אולי פחות מתאים עבורה; ילד אשר היה זקוק להתאמות בתוך החינוך הביתי ובעיקר אמא אחת שיודעת לעצור. שמסכימה לא לדעת. שפיתחה הקשבה פנימית עמוקה והיא בלמידה מתמדת.

היה לי הכבוד והעונג דנה יקרה.

את מתנה גדולה מעצם היותך.

לבלוג של דנה:

https://www.light-in-darkness.com/

פרק 45 | גליה כדורי וטליה ארד

June 12th, 2021

פרק 45 - גליה וטליה

גליה בביוף-כדורי וטליה ארד.

שתיהן אימהות, שתיהן מטפלות והחיבור המקצועי ביניהן כל כך טבעי ומשלים.

ישבתי מולן והרגשתי מוגנת ומוחזקת. האחת היא רחם והשניה חבל הטבור.

המפגש איתן מזמין עצירה, התבוננות, האטה ואפילו ריפוי.

שוחחנו על כל כך הרבה דברים שיכולים להתאפשר רק אם מסכימים לעצור, להתבונן ולהאט:

התמקדות (פוקוסינג); מעברים; הפרדות; צרכים; משאבים; הקשבה; רגשות דחויים; עיבוד חווית לידה; אימהות; טיפול באומנות; קונסטלציה משפחתית; חמלה.

כל זה נכנס רק ב 87 דקות שהסכמנו לצלול לתוך שיחה נשית, חומלת ואינטואיטיבית.

אני מודה לגליה וטליה על ההזדמנות. הייתי זקוקה לכך מאוד! מאז המפגש הן הולכות איתי בראש ובלב.

 

לקבוצת הפייסבוק שלהן, 'התהוות':

 https://www.facebook.com/groups/747202712888528/?ref=share

פרק 44 - קרן הבר

May 26th, 2021

פרק 44 – קרן הבר

כולנו מסיטים את המבט, מסובבים את העורף. מסיטים מכל מה שלא נרצה לראות, מכל מה שמייצר אצלנו כאב, קושי ובעיקר קונפליקט.

אי אפשר להביט להכל בעיניים. זה קשה, קשה מידי.

קרן מישירה מבט ומתבוננת בסרט הנע של חייה הפרטיים ושל החיים עצמם. היא מעבירה את הסרט קדימה ואחורה, ממצמצת לעיתים, אך לא מסיטה את מבטה.

היא מביטה גם למקומות אפלים וחשוכים, היא רואה את האבק המצטבר בקפלים.

מתוך תודעה מוארת היא מסוגלת לדבר על הכל.

על החינוך הביתי שלה שהכיל חוסר קבלה אגרסיבית היא אומרת:

"החברה לא מבינה את הרצון האימהי הזה שלך להיות כל הזמן עם הילד שלך"

"לפעמים הבחירה שלי נתפסה ככתב אישום על מישהו אחר ובסוף הכתב אישום הזה מתהפך עלייך כי את עושה משהו שקשה לסבול"

"בואו נפסיק את האוטומט הזה שאנחנו הולכים בו כחברה ונבחן אם זה נכון או לא נכון"

"אנחנו יכולים להחזיק בדעות פוליטיות שונות או באמונה שונה אך על הדבר הפעוט הזה של איך לחנך את הילד שלך, זה דווקא היה מקום שהיה בו חוסר קבלה"

"הבחירה שלי היא שלי. היא מתאימה לי ולא אומרת עליך דבר"

על ביה"ס היא אומרת:

 "הרעיון של ביה"ס, במקור, הוא רעיון מקסים... הביצוע מוטעה ולא נכון... המערכת זקוקה לשינוי מאסיבי".

ילדייה נכנסו למערכת החינוך (האנתרופוסופית) אחרי 15 שנים בהם היתה אמא בחינוך ביתי. היא מתארת באומץ את רגעי השינוי שכללו גם אזורים לא שלמים ונינוחים.

השיח העשיר שהיא יצרה ביננו כלל גם זירות נוספות ומאתגרות, היא הובילה את השיחה בחן ובנחרצות גם לזירה המדינית, הפוליטית והחברתית.

זכיתי לפקוח עיניים במקומות בהם העדפתי למסך. לרגעים זה לא היה נח אך זכיתי בשחרור גדול. כי המציאות, מסובכת ומורכבת ככל שתהיה, תמיד אפשרית יותר כאשר היא נגלית ולא מוסתרת.

תודה קרן על ההזדמנות להביט בעינייך החכמות והחומלות. ראיתי בהן אומץ, כזה שמתעצב מתוך חיכוך פיזי עם המציאות.

היכולת שלך לראות את הטוב בעולם ולהאמין בו - היא כח מרפא.

כי עיניך רואות הכל ובחירתך היא האור.

המשיכי להדהד את קולך במרחב הציבורי ולהעשיר אותו בתפיסת העולם שלך.

עיתון "הארץ" זכה להיות לך במה לכך.

https://www.haaretz.co.il/family/homeschooling

https://www.haaretz.co.il/blogs/karenhaber

https://www.haaretz.co.il/food/cookingwithkids

 

- Older Posts »

Podbean App

Play this podcast on Podbean App