ד״ר אמא הוא פודקאסט אשר מחבר בין שני עולמות, לכאורה מנוגדים, ביצירתיות מרתקת: עולם האימהות היומיומי, הפשוט והאינטואיטיבי, פוגש את העולם האקדמי במגרש של הגדולים. שני העולמות נפגשים על סט הפודקאסט לדיאלוג משותף ואמיץ. אימהות וחינוך ביתי מקבלים משמעות רחבה ואחרת. ספקטרום האימהות מאפשר לכל אם למקם את עצמה על רצף של זמינות ומעורבות בחיי הילדים, תוך כדי הבנה עמוקה של המושג ’אם טובה דיה’ אשר מאפשר שחרור מרגיע מאשמה
Episodes
Saturday Nov 28, 2020
Saturday Nov 28, 2020
יש ילדים שהם רגישים יותר מאחרים. לא מופנמים יותר מאחרים, לא ביישנים יותר מאחרים ולא חסרי מנוחה יותר מאחרים.
הם ילדים שמערכת ההפעלה שלהם עובדת אחרת.
זה יהיה הילד שנרגיש מולו שמי שאנחנו, כהורים, זה לא מספיק. זה הילד שיהיה לנו הכי קשה מולו. הכי אינטנסיבי.
זה הילד שנרגיש שאנחנו צריכים להתאים את העולם אליו. שהמציאות במקרים רבים לא תואמת לצרכיו. וגם את ההורות שלנו, אנחנו נדרשים להתאים אליו.
יש דבר אחד בטוח שילד רגיש צריך – קשר רצוף, יציב ואוהב עם ההורה שלו.
לשמור על הלב רך ופתוח מול ילד רגיש – זהו האתגר ההורי המשמעותי ביותר. זאת הדרך לשמור גם על הלב שלו – רך ופתוח.
היקשרות בריאה לילד רגיש זאת הישרדות. כך הוא יכול להבשיל, לנוח, להתבגר.
אחרת, המחיר יהיה הגנות נוקשות ולב סגור.
בשיחה עם הדסה שוחחנו על ילדים רגישים. מי הם? ממתי הם פה? ניסינו קצת לפרק ולפשט את מערכת ההפעלה הכל כך עדינה וחמקמקה שלהם.
הדסה היא אמא בחינוך ביתי לשלושה ילדים. שניים מהם ילדים רגישים וכל אחד מהרגישים – רגיש באופן שונה.
את המסע האימהי שלה היא מתארת ברוך והשלמה.
חלק מהדברים ששוחחנו עליהם:
- האתגר מול החברה כשמגדלים ילד רגיש.
- מערכת הבהלה אצל ילד רגיש.
- תהליך האבל על ההורות שדמיינתי.
- ההנאה והשמחה שבהתקדמויות הקטנות.
- ילדים רגישים צריכים להסתגל לכל כך הרבה דברים כדי להצליח לתפקד ולהתפתח.
- המשמעות של תכנון מראש ועל נזק ההפתעה.
- וויסות חושי אצל ילדים רגישים.
- ילד לא מסתגל הוא ילד אינטנסיבי יותר, מתוח יותר, אגרסיבי יותר ומתוסכל יותר.
- תפקידו של בכי ועד כמה חשוב לאפשר אותו.
- איך מאפשרים למוח מנוחה.
- ילדים רגישים מעלים מגננות במהירות. המגננות עוצרות ומעכבות את הצמיחה וההתפתחות הרגשית שלהם.
- אין מקום לכעס מול ילדים רגישים.
- ילדים רגישים מגיבים קשה לפרידה, מדוע.
לקורס המקיף והמלא על חינוך ביתי
לקורס תהליך הגשת בקשה לחינוך ביתי
להרשמה לרשימת תפוצה, לקבלת עדכונים בזמן אמת
Tuesday Nov 24, 2020
Tuesday Nov 24, 2020
'אנחנו בלינה משותפת, אבל לא זאת כמו שהיתה אז בקיבוץ'
עשרות שנים חלפו מאז התפרקו הקיבוצים האחרונים מהלינה המשותפת ועדיין המונח 'לינה משותפת' פועם בחברה הישראלית.
שלושה דורות של ילדים, בקיבוצים, היו חלק ממה שמכנים היום "ניסוי חברתי".
כל אחד מאיתנו מחזיק בראש תיעוד או זיכרון של ילד מפלס דרכו יחף, בלילה, מבית הילדים לבית הוריו.
המון ביקורת הופנתה לשיטה ולהורים שהסכימו לה.
כחוקרת אימהוּת סגרתי את אותן האימהות בתוך קופסה ועליה כתבתי 'קונפורמיסטיות וקרות'. העדפתי לעסוק בילדים חסרי הישע שהיו קורבן למציאות לא הגיונית.
אף פעם לא עצרתי לחשוב על אותן האימהות. מבחינתי העיסוק בהן, בקונפליקט שאולי חוו, ברגשות שלהן, היה מבהיל. לא יכולתי לשאת מחשבה שהן הרגישו, כי אחרת זה אפשרי. אפשרי לבגוד בצו הלב.
כשקיבלתי את הספר 'ארבע שעות ביום' הנחתי אותו לצד המיטה במשך זמן ארוך. לא ידעתי אם יש בי את הכוחות לשמוע את עדותן של אותן האימהות. מבחינתי, הן היו עד אז, אנונימיות ומרוחקות.
פתיחת הספר נעשתה פעם אחת. נמסתי אליהן. צמחה בי חמלה במקום שלא היה סיכוי. ומעבר לכך, סלחתי להן. אהבתי אותן. חיבקתי אותן. הן בעצם כל אחת מאיתנו.
אוריין, שגדלה כל ילדותה בבית הילדים, בקיבוץ שריד, התגלגלה לפרויקט כתיבת הספר והיא מאפשרת לכולנו עוד חתיכה קריטית בפאזל של ההיסטוריה שלנו.
אי אפשר לספר על החינוך הקיבוצי, על הלינה המשותפת, מבלי לשמוע את אותן האימהות. ואוריין מאפשרת להן במה.
תודה אין סופית אוריין. על האימהוֹת שהוספת לחיי. בזכות הספר העזתי להסכים להתחבר מחדש לשרשרת ארוכה ובין דורית של אימהוֹת. אני קצת פחות לבד.
לקורס המקיף והמלא על חינוך ביתי
לקורס תהליך הגשת בקשה לחינוך ביתי
להרשמה לרשימת תפוצה, לקבלת עדכונים בזמן אמת
Saturday Nov 07, 2020
Saturday Nov 07, 2020
אורנה דונת, ד"ר לסוציולוגיה, מרצה ופעילה חברתית.
מחברת הספרים "ממני והלאה; הבחירה בחיים בלי ילדים בישראל" ו"בכייה לדורות; חרטה על אימהוּת".
יש רגעים בחיים שמשהו גדול נוחת על המסלול שלי.
המפגש עם אורנה היה כזה.
את החיבור לאורנה הרגשתי כבר לפני כמה שנים. ביום שגרתי, כאשר שלושה ילדים קטנטנים לצידי, הקשבתי לראיון איתה. הקול השפוי שלה חיבק את ההוויה הנשית והאימהית שלי. הרגשתי שהיא (מבלי להכיר אותי) יכולה להבין את הבחירה שלי. את הבחירה להיות "רק אמא".
אורנה מביאה איתה שיח על חירות. בחירה. הליכה שהיא מעבר לכפייה הנורמטיבית.
היא לא מסכימה להיכנע לכוחות המופעלים עלינו ואומרת: 'היום, לנשים אין חרות באשר לאימהות שלהן'.
אז נפגשנו, שתי נשים. האחת בחרה לא להיות אמא והשניה בחרה להיות קודם ולפני הכל - אמא.
השיחה שלנו שטה לה בין מחוזות אישים למחוזות קולקטיביים-חברתיים. והכל נאמר ברגישות, בחופשיות וללא התנצלות.
בין היתר שוחחנו על:
- קווי הדמיון המרתקים בין הבחירות שלנו.
- על פמיניזם.
- על חירות אישית ואימהית.
- של השביל הצר שהחברה משאירה לנו לצעוד בו.
- על חרטה - יש נשים שהחליטו לא להיות אימהות ויתחרטו ונשים שהחליטו להיות אימהות ויתחרטו.
- על החופש להתחרט.
- אורנה היא לחלוטין לא תעמולה נגד אימהות.
- אינסטינקט אימהי – יש דבר כזה?
- מה אומרות נשים בנות 80 שבחרו לא להיות אימהות.
אורנה, בנימה אישית, אני רוצה לספר לך שיש מעט נשים שאני מצליחה להתבונן בהן ולשאוב השראה ואת מייצגת בשבילי מעיין עשיר וצבעוני של השראה.
את מחזירה בי אמון לגבי כוחות של אמת וחירות שקיימים במרחב שלנו.
המפגש איתך הוכיח לי כי ניתן לייצר גשרים כאשר אנחנו מסכימות להקשיב עם הלב.
תודה!
לקורס המקיף והמלא על חינוך ביתי
לקורס תהליך הגשת בקשה לחינוך ביתי
להרשמה לרשימת תפוצה, לקבלת עדכונים בזמן אמת
Wednesday Oct 28, 2020
Wednesday Oct 28, 2020
אומנות ההקשבה למיתרי לב. זאת הכותרת שבחרתי לפרק עם טל.
לפני 22 שנים היא הניחה את הכלי המוכר והאהוב והתמסרה למנגינה אחרת, בלי התווים הכתובים, בלי תכנית סדורה ועם לפיד ביד.
כך, היא ואסף, הרכיבו את הקונצרט הפרטי שלהם עם חמישה כלים, אשר כל אחד בעל איכויות אחרות. הם עשו הרבה על מנת לשמור על הייחודיות של כל כלי, בידיעה שלא תמיד תתנגן מנגינה הרמונית.
טל, בחכמה וכנות, מתארת את המסע המשפחתי שלהם בתוך החינוך הביתי, ויש שם הכל.
כמו מוזיקאית מחוננת היא מתאימה עצמה בשלווה לצלילי החיים, לאלו הנובעים מתוכה ולאלו המתנגנים במרחב שלה.
על אתגרים ומהמורות בדרך היא אומרת 'זה דרכו של עולם'.
על הנתיב האימהי שבו בחרה היא אומרת 'אין בי חרטה, לא יכולתי להיות אמא אחרת'.
כמה השראה! כמה אורך רוח, כמה אמונה וכמה חדוות גילוי באישה אחת.
כל כך נהניתי להקשיב לטל!
הקול הנעים שלך חדר לליבי כמו שרק מוזיקה טובה מצליחה לעשות לי.
בנוסף לתא הפרטי שלה, במשך כמעט 16 שנים, מובילה טל את סיורי יום ד' אשר הפכו לעוגן משמעותי עבור משפחות רבות בחינוך ביתי. היא מספרת איך זה קרה וקורה וממשיך לפעום שנים ארוכות.
טל יקרה,
את מעוררת השראה באופן שבו את חושבת על דברים, מרגישה אותם, חיה אותם ומגישה אותם. איזה כיף היה להיפגש.
קישור למנגינה שהושמעה בפרק. חמישית כלי נשיפה של מוצארט, בה טל מנגנת: https://youtu.be/9U8EqKf4JYI
לקורס המקיף והמלא על חינוך ביתי
לקורס תהליך הגשת בקשה לחינוך ביתי
להרשמה לרשימת תפוצה, לקבלת עדכונים בזמן אמת
Friday Oct 23, 2020
Friday Oct 23, 2020
מיכל רוזן היא אחות, מיילדת, מתמחה בליווי רגשי בשדה הלידה, מלווה בגישת BOT, מטפלת בעיסוי ארויגו ומנחה את הפודקאסט 'באות לעולם' ביחד עם אביגיל גורן.
הזמנתי את מיכל לדבר על שער הכניסה לאימהות, הלידה.
מתוך מחקר ארוך שנים אני מבינה שיש משהו ברגע הזה שפועם בנו, האימהות, שנים ארוכות ואולי אפילו מלווה אותנו לכל חיינו.
באותן שהשעות טמון פוטנציאל ריפוי או טראומה.
מה זה בכלל לידה חיובית? טובה? מעצימה? והאם הכל טמון בפרשנות שלנו או בפער בין החלום למציאות?
ומה עם בן הזוג? השנים האחרונות ההתייחסות לחוויתו של בן הזוג בחדר הלידה תופסת מקום משמעותי. גברים, כמו נשים, חשופים לפוסט טראומה, דיכאון שלאחר לידה ועוד שלל תחושות קשות שהם סוחבים איתם מחדר הלידה.
היתה שיחה חשובה. אפילו הצלחתי להבין כמה דברים על הלידות שלי.
חלק מהדברים ששוחחנו עליהם:
מה זה בכלל עיבוד לידה?
האם כל לידה זקוקה לעיבוד?
האם העיבוד כולל את כל ההיסטוריה המיילדותית?
האם חשוב לעשות גם עיבוד לאובדני הריון?
כיצד לידה משפיעה על האימהית?
האם קיים קשר בין הלידה לדיכאון אחרי לידה?
מה זאת לידה מוצלחת: האם זאת רק פרשנות? מבנה אישיות? תבניות חשיבה?
מה בנוגע לתרבות שממנה אנחנו מגיעים?
איך מגדילים סיכויים ללידה טובה וממזערים טראומת לידה?
דיסוציאציה ופוסט טראומה בלידה
האבא בלידה:
עיבוד חווית לידה עבוד הגבר
פחד מוות, חוסר אונים
טראומה משנית
דיכאון אחרי לידה
לקורס המקיף והמלא על חינוך ביתי
לקורס תהליך הגשת בקשה לחינוך ביתי
להרשמה לרשימת תפוצה, לקבלת עדכונים בזמן אמת
Tuesday Oct 13, 2020
Tuesday Oct 13, 2020
רציתי לפתוח ולהגיד - היא גדלה בחינוך ביתי, היום היא אמא לילדים בחינוך ביתי ותראו איזה מדהימה היא.
זה בוודאי נכון, אבל אחרי השיחה עם דורה הבנתי שמה שהיא ומי שהיא הוא הרבה מעבר לבחירה כזאת או אחרת.
החיים, כפי שהיא חיה אותם, זימנו לה חיבור עמוק ובלתי אמצעי אל עצמה.
יש בה טוהר ותום לצד תובנות שיכולות לנבוע רק מאדם שמסכים לפגוש בחיים כמו שהם.
בימים אלו, שרבים מאיתנו חווים אובדן דרך ובלבול גדול – היה כל כך מרענן לפגוש באישה אשר מתעלה מעבר לנסיבות ומאמינה שהכל מחובר.
היא ניסיון מצידי לשוחח על החיים שלה, על הבית בו גדלה. אבל כמו מורת דרך אמיתית היא התעקשה להעלות את השיחה מהשיח הקונקרטי לשיח על מהות החיים.
אני יכולה לראות איך הגרעין שלה נותר גולמי ובזכות כך היא מסוגלת להתבונן על הדברים כפי שהם. בלי מחיצות, הפרדות ותבניות.
היא לא טוענת שאין ולא היו אתגרים וקשיים – אך בנינוחות היא מספרת שכאשר משהו נמצא בסדר עדיפות גבוה בחיים, אז כמו הקשיים כך גם יש פתרונות.
מבחינתה אין אופציה אחרת לגדל את ילדיה. על פניו נראה כי עשתה בחירה דומה להוריה אבל גם על כך, בחכמה היא אומרת: 'ההורים שלי נושמים ואוכלים וגם את זה אני עושה כמוהם. חינוך ביתי זאת השקפת עולם ולא דרך חינוך'.
כל החוזקות האלו באישיותה הקסומה עזרו לה להשיג כל מה שהיא סימנה וכך היא יצאה לחיים הבוגרים עם שפת אם שהיא לא עברית, התחילה תואר אקדמי בבר אילן בגיל 15 והיום תוך כדי אימהות שלמה, היא מנהלת עסק פרטי.
דורה יקרה,
תודה על השיחה הזאת. עוררת בי תחושה של תלמידה העומדת מול מורת דרך. את מופלאה בעצם היותך. תארת כי אנחנו, האימהות, לא מקבלות תעודה בסוף היום. ואני רוצה להגיד לך שככל הנראה כל התעודות נתנו לך מראש.
המשיכי להפיץ את האמת הזכה שלך.
לקורס המקיף והמלא על חינוך ביתי
לקורס תהליך הגשת בקשה לחינוך ביתי
להרשמה לרשימת תפוצה, לקבלת עדכונים בזמן אמת
Tuesday Jul 21, 2020
Tuesday Jul 21, 2020
את טלי הכרתי ממש במקרה. היום אני יודעת שההכרות לא היתה מקרית. היא הופיעה בתודעה שלי בדיוק בזמן.
וכמו שכבר אמרו לפניי 'כשהתלמיד מוכן המורה מופיע'.
במשך שבועות ארוכים עקבתי בשקיקה אחרי התוכן שהיא מציעה, קראתי את הספר שכתבה והקשבתי לכל מקום בו היא דיברה.
הרגשתי שהיא נוגעת בחומר נפץ ובה בעת באוצר גדול.
כך הסתובבתי שבועות – משוחחת איתה בתוך ראשי.
המושג 'סטיילינג תרפי' הפך להיות מוכר ולא מאיים.
השכלתי להבין שהשרשרת הבין דורית (שאני החולייה המקשרת שלה) היא משהו שאני דווקא רוצה להתיר, לשחרר.
אני רוצה שילדיי יגדלו בתוך יחסים של אהבה וקבלה את הגוף שלהם ואת עצמם, בדיוק כפי שהם!
טלי היא דמות כל כך מיוחדת. היא תמהיל צבעוני של קלילות, עומק, חוכמה ורגישות.
היא מקסימה וממכרת!
היא מזכירה לנו שבמעבר לאימהוּת הגוף שלנו משתנה וכמו גם הנפש שלנו.
שוחחנו על אימהוּת על יחסי אימהות ובנות, על הצרכים שלנו, על התרבות שממנה הגענו ועל החמלה העצמית שאנחנו חייבות לעצמנו.
מוזמנות לשיחה שיש בה הכל.
בדיוק כמו שיש בנו, הנשים והאימהות שאנחנו.
הנה כמה טריגרים מהשיחה:
נשים אחרי לידה נולדות מחדש בעצמן.
לא את הגוף שלנו אנחנו אמורות לשנות, אלא רק את מה שאנחנו חושבות עליו.
אמא היא הסטייליסטית הראשונה.
עד כמה את לבושה כמו האישה שאת רוצה להיות.
לקורס המקיף והמלא על חינוך ביתי
לקורס תהליך הגשת בקשה לחינוך ביתי
להרשמה לרשימת תפוצה, לקבלת עדכונים בזמן אמת
Sunday Jun 21, 2020
Sunday Jun 21, 2020
הבחירה בחינוך ביתי מקפלת בתוכה הרבה רצונות וצרכים. לעיתים נדמה כי היא כמעט בלתי אפשרית. בלתי מושגת.
אין מתכון לחינוך ביתי, אין מודל אחד נכון ומתאים לכולם ולפעמים אנחנו כמהים להשראה, הצצה רגעית, לנגיעה וירטואלית באיזה מפתח, כזה שיתיישב לנו עם עולם מושגים נגיש.
חגית מאפשרת לנו בדיוק את זה.
היא אומרת באופן כל כך כנה ומשוחרר מביקורת – 'המצפן שלי הוא אני. אם לא יהיה טוב לי, לא יהיה טוב להם'.
היא דואגת להיות במקומות שמיטיבים איתה, איננה מותחת את גבולות היכולת שלה מעבר למה שנתפס בעיניה הכרחי ומתאים. היא לא שוחקת את עצמה בעבור שום "צריך". והקסם הוא היכולת שלה לראות את הרווח העצום של כולם.
יש לנו נטייה להסתכל על דברים בצורה מורכבת, באמונה שלמה שכאלו הם. אך אם נסכים לפזר את העננים נוכל לראות את חומר הגלם, הפשוט, האותנטי והכל כך מדויק.
חגית היא אמא בחינוך ביתי לשלושה ילדים והיא גם דיאטנית קלינית. שני עולמות, אשר לכאורה אחרים, מתחברים מתוך אותה אמת. מתוך ההסכמה שלה לא להתיימר לדעת. לא כאם ולא כאשת מקצוע. היא אומרת:
'אני לא יכולה להיות ידענית בנוגע למישהו אחר... אני מביאה איתי את הידע אבל משאירה מקום לדיאלוג'.
אני מאמינה שרק אדם אשר מרגיש שלם ובטוח יכול להסכים להיות במקום של אי ידיעה, במקום מאפשר.
היא תמיד תחבר את הפרטים לסיפור של האדם היושב מולה. לשביל הפרטי של אותו האדם. מבלי לדעת מראש מה נכון עבורו.
היא לא הגיעה לחינוך ביתי כי היא החליטה שזאת הדרך הנכונה והיא לא נשארת בחינוך ביתי כי היא חושבת שזאת הדרך היחידה הנכונה.
היא כאן מכיוון שזאת הדרך אשר מתאימה לה. מתאימה לה כמו כפפה ליד.
ככה היא בוחרת לנהל את חייה כאמא וכאדם בעולם הזה.
Less is more.
אני משחררת את הפרק הזה בגאווה גדולה. היתה לי הזכות להקשיב לה ועכשיו קיבלתי את הזכות לחלוק את הסיפור שלה עם כולכם.
לקורס המקיף והמלא על חינוך ביתי
לקורס תהליך הגשת בקשה לחינוך ביתי
להרשמה לרשימת תפוצה, לקבלת עדכונים בזמן אמת
Monday Jun 08, 2020
Monday Jun 08, 2020
לכולנו יש כל מיני חלומות, כל מיני דברים שאנחנו אומרים לעצמנו שיום אחד זה יקרה.
לכולנו יש תפיסה שאם נצליח להגשים את אחד החלומות שלנו, נאחז בו וננוח.
לכולנו יש גבולות אשר מגנים עלינו ומייצרים לנו שקט. מעטות הפעמים שנסכים מיוזמתנו לאתגר את אותם הגבולות.
זה מה שחשבתי – עד שפגשתי את רותי.
היא הצליחה לרתק אותי לתוך שיחה שהכילה כל כך הרבה עומק וחכמה לצד היכולת שלה לגעת בפרטים הקטנים של החיים.
כמה משפטים מתוך השיחה שלנו ילכו איתי עוד הרבה קדימה.
"החיים שלנו הם עכשיו, יש דברים שאולי לא יקרו".
ככה הם התחילו את המסע שלהם בעולם. עם שלושה ילדים וכרטיס טיסה למזרח.
בכנות מרתקת היא מספרת על הקשיים, על האתגרים, על האשמה, על כאבי ההסתגלות, על הצרכים המתנגשים וגם על היכולת שלה להתעורר ולהגיד: "אנחנו ההורים, אנחנו מובילים את המשפחה הזאת"
המסע מחוץ לגבולותיה של ישראל החל כך והביא איתו כל כך הרבה הזדמנויות ומשפחה אחת אשר הבינה שהבית שלהם הוא פנימי. הקשר שלהם כמשפחה הוא השורש היציב והחזק ביותר וכל השאר הינו רק תפאורה מתחלפת בתוך מסע אחד ארוך ורצוף. המסע החל הרבה לפני היציאה מחוץ לגבולות המדינה והוא ממשיך גם אחרי החזרה שלהם לארץ.
רותי מוכנה לנוע בין גבולות. להגמיש את הגבולות, להתייחס אליהם ברצינות מדודה אשר מסייעת לה להיות קשובה כל הזמן ותוך כדי תנועה. היא מרוויחה מהתנועה הזאת כל כך הרבה, כמה חופש ומרחב מתאפשר - כאשר הכל אפשרי. הבשלות השקטה שלה מאפשרת לה לשרטט לעצמה בכל פעם גבולות חדשים המתאימים למידותיה ולמשפחתה.
היה לי כל כך נעים לשבת איתה. יש לה מבט מבין, חמלה מובנית, היא מחוברת לקרקע ובו זמנית מרחפת במחוזות גבוהים, היא שלמה ובטוחה, יש בה קלילות מרגיעה לצד עומק מאפשר. יכולתי לשבת איתה עוד שעות, לכבות את המיקרופון ולהמשיך לדבר ולדבר ולדבר. לא מקרי בעיני שהיא מחוברת כל כך חזק למשנתו של גורדון ניופלד, היא טבועה בה כמו עוד שפת אם.
המפגש עם רותי עדיין מהדהד בי, כמו סצינות מסרט שלא יוצא מהראש. הרבה מחשבות ותובנות הולידה לי השיחה איתה.
אסיים עם משפט מתוך השיחה שלנו - אני מוצאת בו ריכוז של כל מהות התפקיד ההורי:
"כאשר ילדים נמצאים עם ההורים שלהם – הם אף פעם לא הולכים לאיבוד. זה לא אומר שההורה תמיד ידע את הדרך".
רותי חשבה על תוכן דיגיטלי עוד הרבה לפני כולנו הכרנו את האופציה.
היא מציעה קורסים והדרכות הורים באונליין. נחשפתי לחלק מהתוכן ואני ממליצה בחום!
לקורס המקיף והמלא על חינוך ביתי
לקורס תהליך הגשת בקשה לחינוך ביתי
להרשמה לרשימת תפוצה, לקבלת עדכונים בזמן אמת
Monday May 25, 2020
Monday May 25, 2020
איזה כיף היה לי לפגוש את נורית.
כמו טיול משוחרר בטבע מרהיב, פראי ואין סופי.
נורית מביאה איתה שילוב מרתק של עוצמה ורכות.
הידע שלה, הניסיון והחיבור האינטואיטיבי לרחשי ליבה – כל אלו לא מפריעים לה להגיש כל נושא בצניעות.
מתוך כך היא אפשרה שיח כנה עם כל הספקטרום וכמעט בכל תחום שעליו שוחחנו.
החדר התמלא באנרגיה נשית, אימהית ובאופן טבעי הזמין שיחה על לידות, אימהות וגידול ילדים.
נורית אפשרה לכולנו הצצה מרתקת אל עולמה הפנימי, העשיר:
להיות אמא זה לא היה בין החלומות המוקדמים שלה אך
חייה התגלגלו עד לנקודה שלהיות אמא זה מה שהיא רצתה יותר מהכל.
ברפראוטר שלה יש מספיק תעודות אשר גרמו לה לחשוב שאי אפשר להפתיע אותה. היא כבר יודעת מה תינוק צריך.
'הלידה של אביתר הפכה את עולמי, כל מה שחשבתי שאני יודעת, הייתי צריכה לגלות מחדש'.
שם המסע האימהי שלה מתחיל - מתוך ויתור אמיץ על כל מה שידעה.
'כשאת פוגשת משהו שהוא מתאים לך – את מרגישה את זה בגוף'
איך תינוקות ישנים? איך הם אוכלים? איך ילדים לומדים? ואיך בכלל מגדלים ילדים?
המון סימני שאלה מסייעים לה לפלס את דרכה הייחודית ולייצר מסע בו היא מובילה את משפחתה.
המסע איננו מכיל רק אנרגיה פסטורלית והוא רבוי אתגרים. החל מבדידות ועד לקשיים אשר נכללים באופן כמעט טבעי כאשר היא מסכימה ללכת בדרך לא סלולה.
היא הופכת את אתגרי השעה לשיעורים, לצמיחה ולחלק טבעי מחייה ומגדלה בכל פעם את עצמה מחדש.
בהכשרתה היא מיילדת ויועצת הנקה מוסמכת ולאחרונה פיתחה קורס און ליין להכנה ללידה.
עוד פרטים על נורית:
אמא לאביתר וללב ונשואה לטל, אהוב ליבה.
מיילדת ויועצת הנקה מוסמכת.
מלווה נשים בהריון ובלידה בבתי חולים ובבית.
מדריכה בקורסי הכנה ללידה והכנה להנקה.
לאחרונה בנתה פלטפורמה דיגיטלית להכנה ללידה – וזה עוד לפני שהגיעה הקורונה.
בימי שגרה היא מעבירה הרצאות בפרויקטים שונים התומכים בנשים לאחר לידה (כמו לדוגמה פרויקט 'אם לאם').
היא מרצה על ההיסטוריה של המיילדות.
מנחה סדנאות בנושאי תקשורת עם תינוקות ושפת הסימנים לתינוקות.
בעבר הקימה עם שותפות קליניקה קהילתית לנשים שבה מתנדבות נשות מקצוע ממגוון תחומים כדי לאפשר לנשים בכל שלבי החיים לקבל טיפולים ולהיפגש למעגלי שיח והקשבה (עם ובלי תינוקות).
ובאופן כללי היא אוהבת מאוד שיתופי פעולה נשיים שמאפשרים לכולנו לגדול יחד.
אשה ואם צבעונית. מרתקת ורבת פעלים.
לקורס המקיף והמלא על חינוך ביתי
לקורס תהליך הגשת בקשה לחינוך ביתי
להרשמה לרשימת תפוצה, לקבלת עדכונים בזמן אמת