פרק 28 - דורה לוי

October 13th, 2020

פרק 28 – דורה לוי

רציתי לפתוח ולהגיד - היא גדלה בחינוך ביתי, היום היא אמא לילדים בחינוך ביתי ותראו איזה מדהימה היא.

זה בוודאי נכון, אבל אחרי השיחה עם דורה הבנתי שמה שהיא ומי שהיא הוא הרבה מעבר לבחירה כזאת או אחרת.

החיים, כפי שהיא חיה אותם, זימנו לה חיבור עמוק ובלתי אמצעי אל עצמה.
יש בה טוהר ותום לצד תובנות שיכולות לנבוע רק מאדם שמסכים לפגוש בחיים כמו שהם. 

בימים אלו, שרבים מאיתנו חווים אובדן דרך ובלבול גדול – היה כל כך מרענן לפגוש באישה אשר מתעלה מעבר לנסיבות ומאמינה שהכל מחובר.  

היא ניסיון מצידי לשוחח על החיים שלה, על הבית בו גדלה. אבל כמו מורת דרך אמיתית היא התעקשה להעלות את השיחה מהשיח הקונקרטי לשיח על מהות החיים.

אני יכולה לראות איך הגרעין שלה נותר גולמי ובזכות כך היא מסוגלת להתבונן על הדברים כפי שהם. בלי מחיצות, הפרדות ותבניות.

היא לא טוענת שאין ולא היו אתגרים וקשיים – אך בנינוחות היא מספרת שכאשר משהו נמצא בסדר עדיפות גבוה בחיים, אז כמו הקשיים כך גם יש פתרונות.

מבחינתה אין אופציה אחרת לגדל את ילדיה. על פניו נראה כי עשתה בחירה דומה להוריה אבל גם על כך, בחכמה היא אומרת: 'ההורים שלי נושמים ואוכלים וגם את זה אני עושה כמוהם. חינוך ביתי זאת השקפת עולם ולא דרך חינוך'.

כל החוזקות האלו באישיותה הקסומה עזרו לה להשיג כל מה שהיא סימנה וכך היא יצאה לחיים הבוגרים עם שפת אם שהיא לא עברית, התחילה תואר אקדמי בבר אילן בגיל 15 והיום תוך כדי אימהות שלמה, היא מנהלת עסק פרטי.

דורה יקרה,

תודה על השיחה הזאת. עוררת בי תחושה של תלמידה העומדת מול מורת דרך. את מופלאה בעצם היותך. תארת כי אנחנו, האימהות, לא מקבלות תעודה בסוף היום. ואני רוצה להגיד לך שככל הנראה כל התעודות נתנו לך מראש.

המשיכי להפיץ את האמת הזכה שלך.

 

דורה לוי – לאכול בריא זה פשוט - https://www.facebook.com/doralevi999/

פרק 27 - פרופ’ ארי נוימן

October 8th, 2020

פרק 27 – פרופ' ארי נוימן

מחקרים אומרים ש....

 

הנה האיש שיכול באופן מרתק ונגיש לספר לנו על מחקר החינוך הביתי בארץ ובעולם.

הוא חוקר דומיננטי ומרכזי, בשני העשורים האחרונים (בשיתוף פעולה עם חוקר נוסף) עוסק במחקר סביב היבטים רבים ומגוונים של החינוך הביתי.

 

ממליצה מאוד להקשיב לשיחה החשובה הזאת!

 

חלק מהנושאים שעלו בשיחה:

  • אוכלוסיית החינוך הביתי היא מגוונת מאוד. איך חוקרים אוכלוסייה אשר רב השונה על הדומה.
  • איכות חיים ורמת חיים – האם יש קשר בין המושגים וכיצד הם באים ליידי ביטוי בבחירה בחינוך הביתי.
  • מה מרווחים ההורים עבור עצמם בבחירה בחינוך הביתי.
  • משפחות החינוך הביתי מחברות מחדש בין החיים לחינוך.
  • חינוך ביתי הוא לא בחירה פדגוגית, הוא בחירה הוליסטית.
  • מה החינוך הפורמאלי יכול ללמוד מהחינוך הביתי.
  • יש עליה אקספוננציאלית במספר המשפחות שבוחרות בחינוך הביתי ונמצאו כמה הסברים מעניינים לכך.
  • האם ניתן להעריך ילד בחינוך ביתי כפי שמעריכים ילד בחינוך פורמאלי (ברור שלא! אבל יש שיח מעניין על הנושא).
  • האם אי הנחת של ההורים ממערכת החינוך היא סיבה לבחירה בחינוך ביתי. שאלה פשוטה ותשובה מורכבת.
  • כישורי הכוונה עצמית – נרצה לפתח עד כמה שניתן אצל הילדים שלנו.
  • חינוך ביתי הוא סמן בחברה שלנו – בעצם הקיום שלו.
  • משבר החינוך בעידן הפוסט מודרני – נושא מעניין אשר בחרנו לא להיכנס אליו ולהתמקד בחינוך הביתי.
  • מה אפשר להגיד למשפחה אשר עוברת לחינוך ביתי מתוך החינוך הפורמאלי.
  • הצצה לתחום המחקר הבא בתוך החינוך הביתי – אבות, תתכוננו.

.את ארי אני מכירה מספר שנים, המחקר הרחב שלו מלווה באופן משמעותי את העשיה שלי ותמיד מרתק אותי להקשיב לו

פרק 18 - חגית גילבר

June 21st, 2020

פרק 18 - חגית גילבר

הבחירה בחינוך ביתי מקפלת בתוכה הרבה רצונות וצרכים. לעיתים נדמה כי היא כמעט בלתי אפשרית. בלתי מושגת.

אין מתכון לחינוך ביתי, אין מודל אחד נכון ומתאים לכולם ולפעמים אנחנו כמהים להשראה, הצצה רגעית, לנגיעה וירטואלית באיזה מפתח, כזה שיתיישב לנו עם עולם מושגים נגיש.

חגית מאפשרת לנו בדיוק את זה.

היא אומרת באופן כל כך כנה ומשוחרר מביקורת – 'המצפן שלי הוא אני. אם לא יהיה טוב לי, לא יהיה טוב להם'.

היא דואגת להיות במקומות שמיטיבים איתה, איננה מותחת את גבולות היכולת שלה מעבר למה שנתפס בעיניה הכרחי ומתאים. היא לא שוחקת את עצמה בעבור שום "צריך". והקסם הוא היכולת שלה לראות את הרווח העצום של כולם.

יש לנו נטייה להסתכל על דברים בצורה מורכבת, באמונה שלמה שכאלו הם. אך אם נסכים לפזר את העננים נוכל לראות את חומר הגלם, הפשוט, האותנטי והכל כך מדויק.

חגית היא אמא בחינוך ביתי לשלושה ילדים והיא גם דיאטנית קלינית. שני עולמות, אשר לכאורה אחרים, מתחברים מתוך אותה אמת. מתוך ההסכמה שלה לא להתיימר לדעת. לא כאם ולא כאשת מקצוע. היא אומרת:

'אני לא יכולה להיות ידענית בנוגע למישהו אחר... אני מביאה איתי את הידע אבל משאירה מקום לדיאלוג'.

אני מאמינה שרק אדם אשר מרגיש שלם ובטוח יכול להסכים להיות במקום של אי ידיעה, במקום מאפשר.

היא תמיד תחבר את הפרטים לסיפור של האדם היושב מולה. לשביל הפרטי של אותו האדם. מבלי לדעת מראש מה נכון עבורו.

היא לא הגיעה לחינוך ביתי כי היא החליטה שזאת הדרך הנכונה והיא לא נשארת בחינוך ביתי כי היא חושבת שזאת הדרך היחידה הנכונה.

היא כאן מכיוון שזאת הדרך אשר מתאימה לה. מתאימה לה כמו כפפה ליד.

ככה היא בוחרת לנהל את חייה כאמא וכאדם בעולם הזה.

Less is more.

אני משחררת את הפרק הזה בגאווה גדולה. היתה לי הזכות להקשיב לה ועכשיו קיבלתי את הזכות לחלוק את הסיפור שלה עם כולכם.

לאתר של חגית

לעמוד הפייסבוק של חגית

  ד"ר אמא

 

פרק 17 - רותי דריאל

June 8th, 2020

פרק 17 - רותי דריאל,

 

לכולנו יש כל מיני חלומות, כל מיני דברים שאנחנו אומרים לעצמנו שיום אחד זה יקרה.

לכולנו יש תפיסה שאם נצליח להגשים את אחד החלומות שלנו, נאחז בו וננוח.

לכולנו יש גבולות אשר מגנים עלינו ומייצרים לנו שקט. מעטות הפעמים שנסכים מיוזמתנו לאתגר את אותם הגבולות.

זה מה שחשבתי – עד שפגשתי את רותי.

היא הצליחה לרתק אותי לתוך שיחה שהכילה כל כך הרבה עומק וחכמה לצד היכולת שלה לגעת בפרטים הקטנים של החיים.

כמה משפטים מתוך השיחה שלנו ילכו איתי עוד הרבה קדימה.

"החיים שלנו הם עכשיו, יש דברים שאולי לא יקרו".

ככה הם התחילו את המסע שלהם בעולם. עם שלושה ילדים וכרטיס טיסה למזרח.

בכנות מרתקת היא מספרת על הקשיים, על האתגרים, על האשמה, על כאבי ההסתגלות, על הצרכים המתנגשים וגם על היכולת שלה להתעורר ולהגיד: "אנחנו ההורים, אנחנו מובילים את המשפחה הזאת"

המסע מחוץ לגבולותיה של ישראל החל כך והביא איתו כל כך הרבה הזדמנויות ומשפחה אחת אשר הבינה שהבית שלהם הוא פנימי. הקשר שלהם כמשפחה הוא השורש היציב והחזק ביותר וכל השאר הינו רק תפאורה מתחלפת בתוך מסע אחד ארוך ורצוף. המסע החל הרבה לפני היציאה מחוץ לגבולות המדינה והוא ממשיך גם אחרי החזרה שלהם לארץ.

רותי מוכנה לנוע בין גבולות. להגמיש את הגבולות, להתייחס אליהם ברצינות מדודה אשר מסייעת לה להיות קשובה כל הזמן ותוך כדי תנועה. היא מרוויחה מהתנועה הזאת כל כך הרבה, כמה חופש ומרחב מתאפשר - כאשר הכל אפשרי. הבשלות השקטה שלה מאפשרת לה לשרטט לעצמה בכל פעם גבולות חדשים המתאימים למידותיה ולמשפחתה.

היה לי כל כך נעים לשבת איתה. יש לה מבט מבין, חמלה מובנית, היא מחוברת לקרקע ובו זמנית מרחפת במחוזות גבוהים, היא שלמה ובטוחה, יש בה קלילות מרגיעה לצד עומק מאפשר. יכולתי לשבת איתה עוד שעות, לכבות את המיקרופון ולהמשיך לדבר ולדבר ולדבר. לא מקרי בעיני שהיא מחוברת כל כך חזק למשנתו של גורדון ניופלד, היא טבועה בה כמו עוד שפת אם.

המפגש עם רותי עדיין מהדהד בי, כמו סצינות מסרט שלא יוצא מהראש. הרבה מחשבות ותובנות הולידה לי השיחה איתה.

אסיים עם משפט מתוך השיחה שלנו - אני מוצאת בו ריכוז של כל מהות התפקיד ההורי:

"כאשר ילדים נמצאים עם ההורים שלהם – הם אף פעם לא הולכים לאיבוד. זה לא אומר שההורה תמיד ידע את הדרך".

 

 

רותי חשבה על תוכן דיגיטלי עוד הרבה לפני כולנו הכרנו את האופציה.

היא מציעה קורסים והדרכות הורים באונליין. נחשפתי לחלק מהתוכן ואני ממליצה בחום!

https://www.levhorut.com/

https://www.facebook.com/ruti.dariel.parenting/

 

פרק 11 - לימור ליברמן

February 21st, 2020

לימור ליברמן 

לימור מגדלת את ילדיה בבית. בחינוך ביתי. מאז שנולדו ועד היום.

היא מתארת את האופן שבו היא התגלגלה לחינוך ביתי מבלי לדעת שקיימת אופציה כזאת לפני 21 שנים.

הניסיון העשיר של לימור עם ארבעה ילדים כאשר כל אחד מושך לתחומי עניין מאוד ספציפיים.

בתוך האימהות שלה היא נדרשת להתאים את עצמה לכל ילד ולכבד את הקצב של כל אחד מהם ואת אישיותו המיוחדת.

יחד עם הבחירה להיות אם בנוכחות מלאה, לימור מאמנת לחיים בתודעת הנשמה.

התחלנו לדבר על חינוך ביתי ומשם המשכנו לדבר בתדר של קול הנשמה.

לימור מסבירה איך היא קושרת בין הדברים. בין להיות אמא בנוכחות מלאה לבין ההתפתחות הרוחנית שלה.

היא מקשיבה לקול האימהי בתוכה, היא קוראת לזה היזכרות וטוענת שלכל אמא יש את היכולת להיזכר בכנות באיכויות אימהיות עתיקות אשר טבועות בה.

 

מתוך רצון לתת מענה למשפחות אשר מתעניות בחינוך ביתי היא פתחה את הדף

חינוך ביתי – כל מה שרצית לדעת.

 

 אני מודה ללימור על שיחה מרחיבת תודעה

 

להצטרפות לקבוצת הפייסבוק ד"ר אמא 

לתכנים נוספים ניתן להיכנס לאתר  

 

פרק 8 - דינה זסלינסקי

January 12th, 2020

דינה היא אמא.

אמא בחינוך ביתי מאז ומתמיד.

היא אמא לשלושה:

איליי בן 20 (חייל בחיל האויר)

ליה בת 14.5

איתי בן 12.5

 

דינה גם מטפלת בשיטת אילן לב.

 

כאשר נולד עילאי היא הרגישה שהיא הגיעה הביתה. האימהות היתה לה מאוד נוחה והיא אומרת 'לא וויתרתי על כלום'. היא בעיקר הרוויחה את היכולת לחיות כאן ועכשיו ולשחרר את כל השאר.

היא לא מתיימרת לדעת מה נכון או לא נכון היא פשוט מתמסרת.

מתוך האיכות הזאת – כל כך הרבה התרחש בחייה.

 

שוחחנו על ההקבלה המיסטית והמופלאה בין שיטת אילן לב, דרכה היא מטפלת, לבין הדרך האינטואיטיבית בה היא גידלה ומגדלת את ילדיה.

 

יש משפט אחד שהיא זוכרת מהילדות שלה והוא הולך איתה: ׳אי אפשר לזרז צ'יפס׳
היא מוסיפה: 'אפשר רק להשגיח שלא יישרף אבל אי אפשר להאיץ בו להיות מוכן'.
ככה היא גידלה ומגדלת את ילדיה, כך היא מטפלת, כך היא חיה.

 

היתה את השיחה הוורבלית ביננו, אבל בחדר עוד משהו קרה. אחרי שעה ו 16 דקות אפשר היה גם לשמוע את הקול שלי נשבר. מהרגע הזה הסכר נפרץ. ניסיתי בכח לעצור את הדמעות אבל את רעד הגופני לא הצלחתי!

קלישאתי כמה שישמע אבל הלב שלי הגיב לשיחה. הוא נפתח והסכים להיות גם בשיח.

אין לי מושג מה קרה שם בחדר. במפגש הזה. אני בטח עוד אנסה לברר (שליטה וזה..) אבל כרגע אני עוד מרשה לעצמי רק להיות.

היה מפגש מרגש! מטלטל! ובעיקר מרחיב את הלב.

 

מוזמנים להצטרף לקבוצת הפייסבוק ד"ר אמא

ולהכנס לאתר שם יש תכנים נוספים

Dena zaslansky

« Newer Posts -

Podbean App

Play this podcast on Podbean App