ד״ר אמא הוא פודקאסט אשר מחבר בין שני עולמות, לכאורה מנוגדים, ביצירתיות מרתקת: עולם האימהות היומיומי, הפשוט והאינטואיטיבי, פוגש את העולם האקדמי במגרש של הגדולים. שני העולמות נפגשים על סט הפודקאסט לדיאלוג משותף ואמיץ. אימהות וחינוך ביתי מקבלים משמעות רחבה ואחרת. ספקטרום האימהות מאפשר לכל אם למקם את עצמה על רצף של זמינות ומעורבות בחיי הילדים, תוך כדי הבנה עמוקה של המושג ’אם טובה דיה’ אשר מאפשר שחרור מרגיע מאשמה
Episodes
Saturday Jan 02, 2021
Saturday Jan 02, 2021
לילך מתגוררת בקנדה ואמא לחמישה ילדים,
בוגרת תואר שני בהיסטוריה יהודית באוניברסיטת חיפה,
בוגרת התוכנית של מנדל במנהיגות,
עבדה בארגון לחינוך דמוקרטי,
ובעלת דוקטורט בחינוך, מטעם אוניברסיטת UBC בקנדה.
בשנת 2006 ארגנה את הכנס האקדמי הראשון בישראל בעניין החינוך הביתי ובשנים אלו היתה בעצמה אם בחינוך ביתי.
לילך מתארת את השתלשלות חייה, אימהותה וגם את ההתפתחות האישית והמקצועית שלה, בכנות מעוררת הערצה.
לא הכרתי את לילך לפני השיחה אך זה לא הפריע לנו לשוחח בפתיחות ובהומור.
בהרבה הזדמנויות טענתי שאימהוּת לא חייבת להיות מוגדרת וממוסגרת תחת קריטריונים נוקשים. חינוך ביתי או לא, מניקה או לא, לינה משותפת או לא, מנשא או לא..
לא ידעתי שלילך תעמיק אצלי את ההבנה הזאת. שאימהות היא רקמה דינאמית ומורכבת מהרבה בחירות קטנות כגדולות וממערכת יחסים שבה האיזון מגיע ממקום של הקשבה אמיצה פנימה.
לילך הבינה כי חינוך ביתי, במובן הפרקטי, לא התאים לאופן שבו היא רוצה לנהל את חייה, לאופן שבו היא רוצה למקם את עצמה בעולם. זה לחלוטין לא הפריע לאמונות ולתפיסות שלה בנוגע להורות וליכולת שלה ליישם אותן באופן שהתאים לה ולמשפחתה.
'הורדתי את הרגל מהברקס' – כך היא מתארת את הרגע בו התחילה להסכים לעשות יותר בזירה האקדמית והמקצועית שלה.
על ההגירה שלהם מישראל לקנדה היא מספרת בכנות. על הקושי לעזוב ועל הקושי הגדול יותר להישאר.
בשיחה שלנו לילך תארה את החינוך הביתי מתוך הבנה עמוקה ואינטגרטיבית. היא טוענת שהבוחרים בחינוך הביתי ניחנים בהון תרבותי. 'אלו אנשים אשר היו במשחק והחליטו לצאת ממנו. אלו אנשים אשר סומכים על עצמם בהרבה מובנים. הם יודעים שהחינוך יקרה מעצמו כי הוא קורה בתוך סביבה שמאפשרת אותו. סביבת הבית'.
בשנים שלה בארץ היוותה גשר בין קהילת החינוך הביתי, האקדמיה ומשרד החינוך. אותו הגשר אשר איננו היום וכל כך חסר.
היה לי מרתק לשוחח עם לילך, היא אפשרה לי הצצה מציאותית לחיי אילו הייתי עושה בחירות מעט אחרות.
עולם האקדמיה שהיא מממשת ומתפתחת בו, הוא המקום עליו ויתרתי כדי להצליח להיות אמא בחינוך ביתי.
ולסיום אספר כי בקנאה האזנתי לאופן בו היא מתארת את החינוך בקנדה ועל האופציה הלגיטימית של הורים לבחור בחינוך ביתי, כולל בחירה באנסקולינג. הבוחרים בחינוך הביתי בקנדה זוכים לתקציב מלא מהמדינה.
הלוואי ויכולתי לומר – "בקרוב אצלנו".
לקורס המקיף והמלא על חינוך ביתי
לקורס תהליך הגשת בקשה לחינוך ביתי
להרשמה לרשימת תפוצה, לקבלת עדכונים בזמן אמת
Thursday Dec 31, 2020
Thursday Dec 31, 2020
גיל ההתבגרות.
השיח החברתי מכין הורים לקראת הגיל בו יקומו הילדים ויבדקו את מנעד העצבים והגבולות שלנו, ההורים.
זה לא חייב להיות כך ואולי אפילו, זה חייב לא להיות כך.
זהו גיל מופלא. המעבר מילדות לנערות טומן בחובו אוצרות ויש בידינו להיות נוכחים ולקחת חלק בהתבגרות וההבשלה שהילדים שלנו עוברים.
את כל זה יכולתי לכתוב רק אחרי ששוחחתי על כך עם יונת, אשר בחיוך ושלווה תארה לי את גיל ההתבגרות מנקודת מבטה.
ונזכור שהיא עברה את השלב הזה עם כל ארבע בניה.
בעוד שגיל ההתבגרות מעסיק את כלל ההורים, ישנם שני נושאים אשר, כנראה, מעסיקים יותר את ההורים אשר מגדלים ומחנכים את ילדיהם בבית.
הורים אשר מגדלים את ילדיהם בבית הם בודדים וחלוצים. ככאלה הם צועדים לעיתים באפלה כאשר לא ברור מה צופן העתיד.
כאשר עוסקים בעתידם של ילדי החינוך הביתי נשאלות לעיתים רבות השאלות:
איך הם יגשו לבגרויות ומה יהיה בצבא?
בשיחה עם יונת קיבלתי כמה תשובות פשוטות לשאלות המורכבות הללו.
יונת היא תמהיל של חכמה, אינטואיציה בריאה ורוך.
אני כל כך נהנית להקשיב לה, היא מרגיעה אותי מבפנים.
בכל פעם שאני מקשיבה לה, אני מרגישה איך נפרמים אצלי קשרים לא רצויים בתודעה ומשהו אחר מתאפשר.
והנה דוגמה רק לשניים כאלו, שיונת אמרה ואני הכנסתי עמוק פנימה:
'יותר חשוב להתנסות מאשר להתמיד'
'אמא זאת משרת אמון ולכן אני לא חושפת את ילדיי'
יונת, אני מודה לך על שיחה מרחיבה ומאפשרת.
לקורס המקיף והמלא על חינוך ביתי
לקורס תהליך הגשת בקשה לחינוך ביתי
להרשמה לרשימת תפוצה, לקבלת עדכונים בזמן אמת
Saturday Dec 12, 2020
Saturday Dec 12, 2020
יונת היא אמא בחינוך ביתי, 25 שנים, לארבעה בנים.
אחרי המשפט הזה אני עוצרת ונושמת.
פתחנו את הפרק בשיח מרענן על אימהוּת לבנים.
יונת סכמה שאימהוּת לבנים פשוטה יותר. כל מה שצריך לדעת זה עזרה ראשונה.
צחקתי מלא!
השיחה עם יונת אפשרה לי להתעופף מעל החיים עצמם ולראות את הפרופורציה שלהם. האופן שבו היא מגישה, כל נושא, הוא שלם וספיראלי.
"הדבר הכי מעצבן אצל ילד זה הדבר המיוחד שלו, זה הכישרון שלו, זה הדבר שהוא יפתח אחר כך".
החיוך והחמלה שלה עברו את המסך וכמו ניחמו אותי. הרגשתי את החיבוק הקהילתי שהיא מתארת כחשוב ואפילו קריטי בתוך הבחירה בחינוך הביתי. ובהקשר הזה, המסר הכי חשוב שלה למשפחות חדשות הוא – תצאו ותפגשו עוד משפחות.
יונת הקימה את האתר הקהילתי "באופן טבעי" אשר היה ועודנו עוגן עבור משפחות רבות בחינוך הביתי.
יונת עוסקת בתכנוּת. היא מתארת איך תמיד דאגה לשמור על החלק הזה, גם בשנים של אינטנסיביות אימהית. זה הוביל אותנו לשיח על החשיבות הגדולה לשמור על מקום שבו האמא עוסקת במשהו עבור עצמה, משהו שהיא אוהבת. אי השפיות אשר צפוי לגדול ולהתפתח עם השנים.
משם עסקנו בשאלה 'האם בחירה בחינוך ביתי היא הקרבה'?
לאחרונה הצטרפה יונת ליוזמה מבורכת בה אימהות וותיקות בחינוך ביתי פוגשות משפחות צעירות (בזום). שוחחנו כל כך. ובעיקר על הנהירה אל החינוך הביתי בעקבות הקורונה. מדוע, בימים אלו, בוחרות משפחות רבות בחינוך ביתי ומה האתגרים שלהם.
באופן טבעי הזכרנו (בחוסר נחת) את ההתמודדות מול משרד החינוך, בהגשת הבקשה לפטור מחוק חינוך חובה. העלנו כמה השערות למצב של החינוך הביתי בארץ ונעזרנו בפרספקטיבה של יונת שהיתה חלק מהמשפחות שהגישו בג"צ בשנת 2008 ואפילו זכתה להעביר הרצאה למפקחי החינוך הביתי בנושא אנסקולינג.
ליונת יש תפיסת עולם ייחודית, זה ניכר בכל נושא עליו דיברנו ובעיקר בשיח שלנו על מתמטיקה. אם חשבתם ששתיים כפול ארבע שווה שמונה – כדאי מאוד שתקשיבו לאופן בו יונת קוראת מתמטיקה.
היא גם נחרצת בכך שילדים לא צריכים גבולות וההסבר שלה מעורר מחשבה והשראה.
יונת, היא לי הכבוד והעונג לזכות בחוכמתך ובנחת שבה את מגישה אותה.
תודה!
לקורס המקיף והמלא על חינוך ביתי
לקורס תהליך הגשת בקשה לחינוך ביתי
להרשמה לרשימת תפוצה, לקבלת עדכונים בזמן אמת
Saturday Dec 05, 2020
Saturday Dec 05, 2020
איך חוגגים יום הולדת ראשון לפודקאסט?
- הקלטתי פרק סיכום קצר ומיוחד.
- הכנתי לכם רשימה מסודרת של כל הפרקים לפני נושאים וקישורים (בתקווה שגם אתכם רשימות מסודרות מרגשות).
- לעצמי הענקתי עצירה. עצירה והוקרה על הפרויקט המדהים הזה שגדל והתפתח תוך כדי החיים. אומרים שילד רביעי מגדל את עצמו ובמקרה הזה, אני נאלצת להסכים 😊
אז מזל טוב לנו! מאחלת לפודקאסט הזה להמשיך עוד שנים ארוכות וטובות.
ההישגים שלו מרשימים ומרגשים. מסתבר שהפצה מפה לאוזן עובדת מצוין גם בעידן שלנו. כי בזכותכם הוא גדל והתפתח.
לקורס המקיף והמלא על חינוך ביתי
לקורס תהליך הגשת בקשה לחינוך ביתי
להרשמה לרשימת תפוצה, לקבלת עדכונים בזמן אמת
Saturday Nov 28, 2020
Saturday Nov 28, 2020
יש ילדים שהם רגישים יותר מאחרים. לא מופנמים יותר מאחרים, לא ביישנים יותר מאחרים ולא חסרי מנוחה יותר מאחרים.
הם ילדים שמערכת ההפעלה שלהם עובדת אחרת.
זה יהיה הילד שנרגיש מולו שמי שאנחנו, כהורים, זה לא מספיק. זה הילד שיהיה לנו הכי קשה מולו. הכי אינטנסיבי.
זה הילד שנרגיש שאנחנו צריכים להתאים את העולם אליו. שהמציאות במקרים רבים לא תואמת לצרכיו. וגם את ההורות שלנו, אנחנו נדרשים להתאים אליו.
יש דבר אחד בטוח שילד רגיש צריך – קשר רצוף, יציב ואוהב עם ההורה שלו.
לשמור על הלב רך ופתוח מול ילד רגיש – זהו האתגר ההורי המשמעותי ביותר. זאת הדרך לשמור גם על הלב שלו – רך ופתוח.
היקשרות בריאה לילד רגיש זאת הישרדות. כך הוא יכול להבשיל, לנוח, להתבגר.
אחרת, המחיר יהיה הגנות נוקשות ולב סגור.
בשיחה עם הדסה שוחחנו על ילדים רגישים. מי הם? ממתי הם פה? ניסינו קצת לפרק ולפשט את מערכת ההפעלה הכל כך עדינה וחמקמקה שלהם.
הדסה היא אמא בחינוך ביתי לשלושה ילדים. שניים מהם ילדים רגישים וכל אחד מהרגישים – רגיש באופן שונה.
את המסע האימהי שלה היא מתארת ברוך והשלמה.
חלק מהדברים ששוחחנו עליהם:
- האתגר מול החברה כשמגדלים ילד רגיש.
- מערכת הבהלה אצל ילד רגיש.
- תהליך האבל על ההורות שדמיינתי.
- ההנאה והשמחה שבהתקדמויות הקטנות.
- ילדים רגישים צריכים להסתגל לכל כך הרבה דברים כדי להצליח לתפקד ולהתפתח.
- המשמעות של תכנון מראש ועל נזק ההפתעה.
- וויסות חושי אצל ילדים רגישים.
- ילד לא מסתגל הוא ילד אינטנסיבי יותר, מתוח יותר, אגרסיבי יותר ומתוסכל יותר.
- תפקידו של בכי ועד כמה חשוב לאפשר אותו.
- איך מאפשרים למוח מנוחה.
- ילדים רגישים מעלים מגננות במהירות. המגננות עוצרות ומעכבות את הצמיחה וההתפתחות הרגשית שלהם.
- אין מקום לכעס מול ילדים רגישים.
- ילדים רגישים מגיבים קשה לפרידה, מדוע.
לקורס המקיף והמלא על חינוך ביתי
לקורס תהליך הגשת בקשה לחינוך ביתי
להרשמה לרשימת תפוצה, לקבלת עדכונים בזמן אמת
Tuesday Nov 24, 2020
Tuesday Nov 24, 2020
'אנחנו בלינה משותפת, אבל לא זאת כמו שהיתה אז בקיבוץ'
עשרות שנים חלפו מאז התפרקו הקיבוצים האחרונים מהלינה המשותפת ועדיין המונח 'לינה משותפת' פועם בחברה הישראלית.
שלושה דורות של ילדים, בקיבוצים, היו חלק ממה שמכנים היום "ניסוי חברתי".
כל אחד מאיתנו מחזיק בראש תיעוד או זיכרון של ילד מפלס דרכו יחף, בלילה, מבית הילדים לבית הוריו.
המון ביקורת הופנתה לשיטה ולהורים שהסכימו לה.
כחוקרת אימהוּת סגרתי את אותן האימהות בתוך קופסה ועליה כתבתי 'קונפורמיסטיות וקרות'. העדפתי לעסוק בילדים חסרי הישע שהיו קורבן למציאות לא הגיונית.
אף פעם לא עצרתי לחשוב על אותן האימהות. מבחינתי העיסוק בהן, בקונפליקט שאולי חוו, ברגשות שלהן, היה מבהיל. לא יכולתי לשאת מחשבה שהן הרגישו, כי אחרת זה אפשרי. אפשרי לבגוד בצו הלב.
כשקיבלתי את הספר 'ארבע שעות ביום' הנחתי אותו לצד המיטה במשך זמן ארוך. לא ידעתי אם יש בי את הכוחות לשמוע את עדותן של אותן האימהות. מבחינתי, הן היו עד אז, אנונימיות ומרוחקות.
פתיחת הספר נעשתה פעם אחת. נמסתי אליהן. צמחה בי חמלה במקום שלא היה סיכוי. ומעבר לכך, סלחתי להן. אהבתי אותן. חיבקתי אותן. הן בעצם כל אחת מאיתנו.
אוריין, שגדלה כל ילדותה בבית הילדים, בקיבוץ שריד, התגלגלה לפרויקט כתיבת הספר והיא מאפשרת לכולנו עוד חתיכה קריטית בפאזל של ההיסטוריה שלנו.
אי אפשר לספר על החינוך הקיבוצי, על הלינה המשותפת, מבלי לשמוע את אותן האימהות. ואוריין מאפשרת להן במה.
תודה אין סופית אוריין. על האימהוֹת שהוספת לחיי. בזכות הספר העזתי להסכים להתחבר מחדש לשרשרת ארוכה ובין דורית של אימהוֹת. אני קצת פחות לבד.
לקורס המקיף והמלא על חינוך ביתי
לקורס תהליך הגשת בקשה לחינוך ביתי
להרשמה לרשימת תפוצה, לקבלת עדכונים בזמן אמת
Saturday Nov 07, 2020
Saturday Nov 07, 2020
אורנה דונת, ד"ר לסוציולוגיה, מרצה ופעילה חברתית.
מחברת הספרים "ממני והלאה; הבחירה בחיים בלי ילדים בישראל" ו"בכייה לדורות; חרטה על אימהוּת".
יש רגעים בחיים שמשהו גדול נוחת על המסלול שלי.
המפגש עם אורנה היה כזה.
את החיבור לאורנה הרגשתי כבר לפני כמה שנים. ביום שגרתי, כאשר שלושה ילדים קטנטנים לצידי, הקשבתי לראיון איתה. הקול השפוי שלה חיבק את ההוויה הנשית והאימהית שלי. הרגשתי שהיא (מבלי להכיר אותי) יכולה להבין את הבחירה שלי. את הבחירה להיות "רק אמא".
אורנה מביאה איתה שיח על חירות. בחירה. הליכה שהיא מעבר לכפייה הנורמטיבית.
היא לא מסכימה להיכנע לכוחות המופעלים עלינו ואומרת: 'היום, לנשים אין חרות באשר לאימהות שלהן'.
אז נפגשנו, שתי נשים. האחת בחרה לא להיות אמא והשניה בחרה להיות קודם ולפני הכל - אמא.
השיחה שלנו שטה לה בין מחוזות אישים למחוזות קולקטיביים-חברתיים. והכל נאמר ברגישות, בחופשיות וללא התנצלות.
בין היתר שוחחנו על:
- קווי הדמיון המרתקים בין הבחירות שלנו.
- על פמיניזם.
- על חירות אישית ואימהית.
- של השביל הצר שהחברה משאירה לנו לצעוד בו.
- על חרטה - יש נשים שהחליטו לא להיות אימהות ויתחרטו ונשים שהחליטו להיות אימהות ויתחרטו.
- על החופש להתחרט.
- אורנה היא לחלוטין לא תעמולה נגד אימהות.
- אינסטינקט אימהי – יש דבר כזה?
- מה אומרות נשים בנות 80 שבחרו לא להיות אימהות.
אורנה, בנימה אישית, אני רוצה לספר לך שיש מעט נשים שאני מצליחה להתבונן בהן ולשאוב השראה ואת מייצגת בשבילי מעיין עשיר וצבעוני של השראה.
את מחזירה בי אמון לגבי כוחות של אמת וחירות שקיימים במרחב שלנו.
המפגש איתך הוכיח לי כי ניתן לייצר גשרים כאשר אנחנו מסכימות להקשיב עם הלב.
תודה!
לקורס המקיף והמלא על חינוך ביתי
לקורס תהליך הגשת בקשה לחינוך ביתי
להרשמה לרשימת תפוצה, לקבלת עדכונים בזמן אמת
Sunday Nov 01, 2020
Sunday Nov 01, 2020
עורכת הדין קרן רז מורג, מתמחה בדיני חינוך.
קרן ליוותה עת העתירה לבג"צ שהגישו כ 100 הורים מהחינוך הביתי בשנת 2008.
בזכות אותה העתירה התפרסם חוזר מנכ"ל חדש בשנת 2009, אשר כולנו כפופים אליו היום.
היתה שיחה חשובה ובעיקר אנושית.
קרן מביאה איתה תפיסת עולם אשר מפשטת ומרככת גם סוגיות משפטיות סבוכות.
בשיחה שוחחנו בין היתר על:
- האם ניתן לקיים חינוך ביתי חופשי במדינת ישראל?
- כיצד ניתן לסייע למשפחות ולמנוע מהן כניסה להליך משפטי?
- באילו מקרים מגישים כתב אישום פלילי למשפחות?
- על ההבדל הגדול בין דרישות המפקחים.
- האם ניתן לבחון את הילדים?
- מה עושים כאשר מגישים בקשה והמשרד לא נענה תוך הזמן שהוגדר בחוזר המנכ"ל?
- חוק ייסוד כבוד האדם וחירותו וחוק חינוך חובה – האם יש התנגשות?
- האם אנחנו קרובים לחקיקה בעניין החינוך הביתי?
- הורים גרושים ומשפחות חד הוריות - מדוע מורכב יותר לקבל אישור לחינוך ביתי?
-
משפחות שהוגש נגדם כתב אישום או מאוימות בכזה – איך מתמודדים?
מוזמנים ומוזמנות להעמיק בסוגיה המשפטית בעניין החינוך הביתי.
לקורס המקיף והמלא על חינוך ביתי
לקורס תהליך הגשת בקשה לחינוך ביתי
להרשמה לרשימת תפוצה, לקבלת עדכונים בזמן אמת
Wednesday Oct 28, 2020
Wednesday Oct 28, 2020
אומנות ההקשבה למיתרי לב. זאת הכותרת שבחרתי לפרק עם טל.
לפני 22 שנים היא הניחה את הכלי המוכר והאהוב והתמסרה למנגינה אחרת, בלי התווים הכתובים, בלי תכנית סדורה ועם לפיד ביד.
כך, היא ואסף, הרכיבו את הקונצרט הפרטי שלהם עם חמישה כלים, אשר כל אחד בעל איכויות אחרות. הם עשו הרבה על מנת לשמור על הייחודיות של כל כלי, בידיעה שלא תמיד תתנגן מנגינה הרמונית.
טל, בחכמה וכנות, מתארת את המסע המשפחתי שלהם בתוך החינוך הביתי, ויש שם הכל.
כמו מוזיקאית מחוננת היא מתאימה עצמה בשלווה לצלילי החיים, לאלו הנובעים מתוכה ולאלו המתנגנים במרחב שלה.
על אתגרים ומהמורות בדרך היא אומרת 'זה דרכו של עולם'.
על הנתיב האימהי שבו בחרה היא אומרת 'אין בי חרטה, לא יכולתי להיות אמא אחרת'.
כמה השראה! כמה אורך רוח, כמה אמונה וכמה חדוות גילוי באישה אחת.
כל כך נהניתי להקשיב לטל!
הקול הנעים שלך חדר לליבי כמו שרק מוזיקה טובה מצליחה לעשות לי.
בנוסף לתא הפרטי שלה, במשך כמעט 16 שנים, מובילה טל את סיורי יום ד' אשר הפכו לעוגן משמעותי עבור משפחות רבות בחינוך ביתי. היא מספרת איך זה קרה וקורה וממשיך לפעום שנים ארוכות.
טל יקרה,
את מעוררת השראה באופן שבו את חושבת על דברים, מרגישה אותם, חיה אותם ומגישה אותם. איזה כיף היה להיפגש.
קישור למנגינה שהושמעה בפרק. חמישית כלי נשיפה של מוצארט, בה טל מנגנת: https://youtu.be/9U8EqKf4JYI
לקורס המקיף והמלא על חינוך ביתי
לקורס תהליך הגשת בקשה לחינוך ביתי
להרשמה לרשימת תפוצה, לקבלת עדכונים בזמן אמת
Friday Oct 23, 2020
Friday Oct 23, 2020
מיכל רוזן היא אחות, מיילדת, מתמחה בליווי רגשי בשדה הלידה, מלווה בגישת BOT, מטפלת בעיסוי ארויגו ומנחה את הפודקאסט 'באות לעולם' ביחד עם אביגיל גורן.
הזמנתי את מיכל לדבר על שער הכניסה לאימהות, הלידה.
מתוך מחקר ארוך שנים אני מבינה שיש משהו ברגע הזה שפועם בנו, האימהות, שנים ארוכות ואולי אפילו מלווה אותנו לכל חיינו.
באותן שהשעות טמון פוטנציאל ריפוי או טראומה.
מה זה בכלל לידה חיובית? טובה? מעצימה? והאם הכל טמון בפרשנות שלנו או בפער בין החלום למציאות?
ומה עם בן הזוג? השנים האחרונות ההתייחסות לחוויתו של בן הזוג בחדר הלידה תופסת מקום משמעותי. גברים, כמו נשים, חשופים לפוסט טראומה, דיכאון שלאחר לידה ועוד שלל תחושות קשות שהם סוחבים איתם מחדר הלידה.
היתה שיחה חשובה. אפילו הצלחתי להבין כמה דברים על הלידות שלי.
חלק מהדברים ששוחחנו עליהם:
מה זה בכלל עיבוד לידה?
האם כל לידה זקוקה לעיבוד?
האם העיבוד כולל את כל ההיסטוריה המיילדותית?
האם חשוב לעשות גם עיבוד לאובדני הריון?
כיצד לידה משפיעה על האימהית?
האם קיים קשר בין הלידה לדיכאון אחרי לידה?
מה זאת לידה מוצלחת: האם זאת רק פרשנות? מבנה אישיות? תבניות חשיבה?
מה בנוגע לתרבות שממנה אנחנו מגיעים?
איך מגדילים סיכויים ללידה טובה וממזערים טראומת לידה?
דיסוציאציה ופוסט טראומה בלידה
האבא בלידה:
עיבוד חווית לידה עבוד הגבר
פחד מוות, חוסר אונים
טראומה משנית
דיכאון אחרי לידה
לקורס המקיף והמלא על חינוך ביתי
לקורס תהליך הגשת בקשה לחינוך ביתי
להרשמה לרשימת תפוצה, לקבלת עדכונים בזמן אמת